הצילו את ילדינו ממחנות אירופה!
קטעים מדיווחו של הרב וואלגלרנטר על המצב באירופה.

מתוך עתון "הצופה" מתאריך 2.11.47

"יש אפשרות להציל ולהעלות במשך שנה זו 10,000 ילדים ועל היישוב לעשות לו עתה למטרה עיקרית - הצלת ילדים, כמו כן על היישוב לכוון את מרצו ואת דאגתו לפליטים היהודים הנמצאים במחנות ולעידודם. להרבות בשליחים, לשלוח מכתבי עידוד לפליטים הבודדים, להכין בשבילם מקומות בארץ וכו"'.

בקריאה נרגשת זו פנה הרב שאול פנחס וואלגלרנטר במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול בתל אביב.
במתיחות ובהתרגשות רבה עקבו אתמול נציגי העיתונות בתל אביב אחרי דברי הרב פ. וואלגלרנטר, קצין הקשר הראשי שליד אונרר"א, שתאר את מצב היהודים באירופה ובמחנות ואת דרכי הצלתם. הרב, שהוצג על ידי ש. ז. שרגאי כ"יהודי היחיד בעמנו, שמסר את אשר לו כדי להציל יהודים ובייחוד כדי להציל ילדים" - תבע את התמסרות היישוב לתפקיד הקדוש - "הצלת ילדים יהודים משמד והעלאתם ארצה".

"עוד בזמן המלחמה - מסר האורח - חשבו כמה רבנים צעירים באמריקה על יציאה לאירופה כדי לעסוק בהצלת יהודים, אולם רק בסוף המלחמה נתקבל הרשיון ליציאתו וביום הנצחון על יאפאן יצא לפאריס. בערב ראש השנה תש"ו הגיע לשוודיה ושם מצא כ - 10,000 פליטים, ברובם יהודים, שממשלת שוודיה נתנה להם להיכנס מתוך הבטחה שיעזבו אחרי כן את הארץ.

אשמת המתבוללים בשוודיה
הרב השמיע האשמה כבדה כלפי הקהילות בשוודיה המורכבות ממתבוללים, בדברו על הפרק של עזרת הקהילות להצלת הפליטים וסידורם בשוודיה. הממשלה השוודית חשבה בתחילה לסדר מחנות משותפים בשביל יהודים ולא יהודים, אולם אחרי מאמצים הצליחו להקים מחנות נפרדים ואז עלתה בעית הכשרות במחנות ובנידון זה לא נתקבלה כל עזרה מהקהילות בשוודיה, שסרבו באופן עקרוני לעזור לסידור הדבר.
בשעתו יצא המיניסטר לכלכלה השוודי, בנאומו בפארלאמנט, בהאשמה כבדה נגד הקהילה היהודית בשטוקהולם. הוא אמר כי אפשר היה להציל אלפי יהודים בשוודיה, אולם הקהילה היהודית בשטוקהולם התנגדה לכך. משפורסם הדבר פנתה הקהילה במחאה ותבעה מהמיניסטר שיוכיח את הדבר, אולם הוא עמד על הודעתו ואמר, כי בידו הוכחות לאישור הודעתו שמסר.
היו בשוודיה מקרים רבים של שמד בהשפעת המיסיון. ביום אחד השתמדו 14 ילדות יהודיות מהונגאריה והעיתונות עשתה מזה מטעמים. עם זאת יש לציין כי יש בין הפליטים היהודים הרבה נשים טהורות, שמוסריותן הישראלית היא גבוהה מאוד. מאות מבנות ישראל ערכו שביתת רעב במשך שלושה ימים, כאשר סרבו לסדר מטבח כשר במחנות שלהן "לובה" שליד שטוקהולם. הפגנה זו השפיעה וסודרה הכשרות במחנה. הפגנה זו נתנה לנו עידוד רב, באשר יכולנו גם להוכיח לממשלה השוודית כי 90 אחוז של הפליטים היהודים הם יהודים לאומיים ולא כפי שטענו הקהילות המתבוללות כי רק 10 אחוז מבין הפליטים הם לאומיים ולכן על הפליטים להתבולל. בכלל רבה מאוד ההתבוללות בין יהודי שוודיה, ומ - 500 ילדים שהוכנסו מגרמניה וחולקו בין משפחות יהודיות בשוודיה, לא נשארו ביהדותם אלא 2 ילדים בלבד. כן היו מקרים שילדים אשר כמרים לקחו אותם לגדלם הפכו כבר כיום ל"גלחים". אולם למרות כל זאת עלה הדבר בידינו לסדר את החיים היהודיים בין הפליטים, להקים כל מיני מוסדות וכו'. כן הצלחנו להקים מחנות עבודה בשביל מספר פליטים בערים שונות וגם כאן היה כרוך הדבר במלחמה בקהלות, שהתנגדו לשמירת שבת במחנות. מבין 10,000 הפליטים למעלה מ - 400 היו חולים ומהם רבים שסבלו מזריקות הטוברקולוזה שהנאצים הזריקו להם.

החורבן בפולין
בספרו על פעולתו בפולין שלשם בא ב - 1945 ציין הרב וו. שבתחילת השחרור היו מקרים ששלמו בשביל הצלת ילד יהודי 100,000 זהובים, וכיום עוד משלמים בשביל ילד יהודי כ - 10,000 זהובים בממוצע, וגויים רבים עושים מסחר בילדים יהודים.
בפולין נתקלנו בפעילותו של הוועד המרכזי שרצה לקומם את הקהילות היהודיות בפולין בו בזמן שוועד ההצלה, שבראשו עמדו 3 רבנים - אחד מהמזרחי, אחד של ה"אגודה", ואחד רבה של לודז' - בראותו את החורבן המחריד ואת האנטישמיות המשתוללת ראה את עיקר תפקידו בהוצאת יהודים מפולין.
בציינו כמה קווים לחורבן המחריד בפולין סיפר הרב כי בלובלין נשאר רק קבר אחד בבית הקברות היהודי והוא קברו של הרב שפירא ז"ל ובנין ישיבת חכמי לובלין, קברו של הרבי מסוכאטשוב נחפר לגמרי ובמקומו יש כיום מקום לזבל. ב"חצר" של הרבי מרדזימין סודר דיר חזירים. יש עוד אלפי ספרי תורה שצריך להצילם ולהוציאם מפולין, מהם ספרי תורה מדוקרים קרועים וספוגים דם.

במחנות בגרמניה
בגרמניה נתמנה הרב לקצין של אונרר"א ותפקיד עצום עמד בפני השליחים בקימום יהודי המחנות, ששוכנו ברובם במחנות של ס.ס. לשעבר. ייאוש עצום שרר במחנות ויצר של נקמה בגויים. וכאן התבלט התפקיד של הסברה לפליטים שלא ינקטו בנקמה "זולה" אלא בנקמה דרך בנין ולשם בנין החיים העתידים בארץ ישראל.
הרב שיבח ביותר את החומר האנושי המרוכז במחנות, וציין כי כוח עצום מרוכז בקיבוצים שנוצרו ובייחוד בקיבוצים הדתיים, "מי שראה כיצד בחורים דתיים יושבים בליל שבת ליד שולחנות "ערוכים" בפת קיבר וקפה שחור בפחיות של שימורים ושרים בהתלהבות עד שעה 4 לפנות בוקר - לא ראה חוויה נלהבת מזו". חומר אנושי כזה יש רק ביישוב בארץ ואכן היישוב משפיע באופן עצום על חיי המחנות. ותקוותם האחת היא להגיע לארץ. לדאבונם ישנם במחנות גם טיפוסים שפלים, ברובם מה"קאפו" לשעבר ועוד.

23 אלף ילדים יהודים נולדו במחנות.
יש להודות לאונרר"א על שאפשרה ליהודים לחיות חיים עצמאיים שעזרו בהרבה להחיאת האומה. התחילו במחנות חיים תוססים, נישואים וכו'. במשך השנה האחרונה בלבד נולדו ליהודי המחנות 23 אלף ילדים, נוסף ל - 20 אלף הילדים שהיו שם קודם.

בדברו על שליחותו של מרן הרב הרצוג אמר: הרב הרצוג קידש שם שמים ברבים וקידש את שם ארץ ישראל בשליחותו. כי היהודים ראו בו את נציגו ואת שליחו הגדול של הישוב אחרי שבאו השליחים האחרים, שהגישו באמת עזרה רבה ובייחוד השליחים הדתיים שהביאו עידוד עצום ליהדות. בהרב הרצוג ראו היהודים את האב והפטרון.
רק הודות להרב הרצוג שנפגש עם המיניסטר בידו, ניתנה האפשרות להעברת 5,000 הילדים מפולין לצרפת ולכל העזרה שצרפת נותנת לפליטים, וויזות טראנזיט וכו', דבר שאינו ניתן אלא על ידי הממשלה הצרפתית. כן עלה בידו של הרב לשכנע את הממשלה הפולנית שתרשה את הוצאת הילדים על אף הקשיים העצומים. ולאחרונה ההישג העצום של הרב הרצוג בדבר פתיחת הגבולות של האיזור האמריקאני, היה זה מאמץ עצום להשפיע על הגנראל וויט, שחשבנוהו ל"גזלן קר", שאי אפשר יהיה להניעו לעזרת יהודים, ובכל זאת עלה בידי הרב בפגישה אחת, שגם הרב וו. היה נוכח בה לזעזע עד כדי דמעות את הגנראל, והלה הבטיח לו שגבולות האיזור האמריקאני וכן המחנות יהיו פתוחים בשביל הפליטים היהודים.

הרב וו. הוצג לפני העיתונאים על ידי מר ש.ז. שרגאי. הרב וו. - הוסיף, היה רב באחת הקהילות החשובות באמריקה, ומסוף המלחמה עד היום מסר את נפשו להצלת יהודים. מאז עוד לא היה בביתו, ומסר גם את כל כספו להצלה. הוא הלך בכל הדרכים כדי להציל ילדים יהודים, ומלבד זאת קשר קשרים מדיניים. חלק רב לו בקשרים עם צרפת, פולין, טשכיה שאפשרו את העברת 5,000 הילדים מפולין לצרפת. עתה מטפל הרב בהקמת המוסד "זרע יצחק" ע"ש הרב הרצוג, ובו ישוכנו הילדים שנצלו ממנזרים ומשמד





סגור       הדפס